| |
login
register

Hilchot Kiddush

There are no upcoming classes scheduled


Times on this page are shown for: Israel/Eastern European - Jerusalem, Athens, Helsinki change
Share this course with your friends and family:

Rabbi Dr. Stuart Fischman




Hilchot Kiddush


Tuesday 1:00PM
add this shiur

Course Description

Twice on Shabbat a Jew makes kiddush: once in the evening after Shabbat begins and a second time on Shabbat morning. Does each have a different purpose? Can Kiddush be made over anything other than wine? Who is obligated in Kiddush and can it be said in a different language?  Kiddush is not something to be taken lightly. In this course we will explore the foundations of Kiddush and the halachot from the Gemara down through contemporary poskim.

About Rabbi Dr. Stuart Fischman
Rabbi Stuart Fischman graduated from Yeshiva University in 1980 and the dental school of Columbia University in 1985. Since 1989 he has been studying and teaching at Yeshivat Hamivtar in Efrat. He has rabbinic ordination from Rav Zalman Nechemia Goldberg.


Class Resources & Information

Can't watch the Webex archive files? Click Here
PREVIOUS CLASSESCLASS DESCRIPTIONHANDOUTSARCHIVES
April 24, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush

Hello Everyone,

   Yesterday we began our study of the halachot of Kiddush.

   Kiddush is something that we often take for granted, we say it and then get to the serious business of eating Shabbat dinner. But Kiddush is very serious. Rav Yakov Emden zt”l in his commentary to the Siddur says that before we say Kiddush we need to say וידוי because Kiddush is our testimony that Hashem created the world. Certain sins disqualify a person as a witness, therefore we must say וידוי before Kiddush so that our testimony is valid.

   Kiddush comes from the Hebrew root קדש which means “sanctification but we do not actually sanctify. The sanctification of the seventh day of the week was done by Hashem Himself:

בראשית פרק ב

(א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:

(ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה:

(ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:

   The Radak in his commentary to the Torah says that we are sanctified when we observe the Shabbat:

רד"ק בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק ג

ויקדש אתו - שיהא קדוש ומובדל משאר הימים לפי ששובתין בו בני ישראל, והנה הוא אות בינם ובין האל כי הם קדושים בשמרם את השבת שהיא עדות על חדוש העולם, ולהודיע לכל העולם, כי העולם איננו קדמון...

  It may be that Hashem wants us to mark the Shabbat as a holy day and that is why the prayer is called “Kiddush” despite the Shabbat being holy without our saying anything.

   The mitzvah of Kiddush is a מצוה דאורייתא  and is learned from a verse in the Torah:

שמות פרק כ

(ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה ז

זכור ושמור... לקדשו, לקדשו בברכה, מכאן אמרו מקדשין על היין בכניסתו.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קו עמוד א

תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין

    How exactly are we meant to “remember the Shabbat” in Kiddush? This is what the Rambam says:

רמב"ם הלכות שבת פרק כט

 הלכה א

מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר (שמות כ') זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה.

 

הלכה ב

וזה הוא נוסח קידוש היום: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכרון למעשה בראשית תחלה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש השבת.

The key words are ".זכרהו זכירת שבח וקידוש" Originally, everyone would say words of "שבח וקידוש" as they pleased but אנשי כנסת הגדולה composed Kiddush along with the other blessings and prayers that make up our liturgy.

   The Gemarah adds another component to Kiddush:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד ב

אמר רב אחא בר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום

The Rambam accepts this opinion and the Exodus from Egypt is mentioned in his text of the Kiddush.

    So Kiddush must contain “words of praise and sanctity” as well as a mention of our redemption from Egypt. There are surprising rulings from the Magen Avraham and Rabbi Akiva Eiger about Kiddush which provoked much surprised discussion:

מגן אברהם סימן רעא ס"ק א

א (פמ"ג) (מחה"ש) לאכול מיד. היינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו ועסי' רע"ג ס"ג, וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק וכ"כ בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג ומ"ע בתשוב' כתב שאם אינו תאב לאכול יכול להמתין שכבר זכר אותו בכניסתו בבה"כ ע"ש, ובירושלמי ריש ברכות אי' שדרך לאכול שעה או ב' בלילה וכ"מ ברש"י ריש דף ג', כ' הרמב"ם פכ"ט קידוש היום דאורייתא בלא יין ורבנן תקנו על היין וכ"כ התוס' בסוכה פ"ג דף ל"ח ונ"ל דמדאוריי' בקידוש שאמר בתפל' סגי דקרא כתיב זכור את יום השבת והרי זכר אותו וקידוש במקום סעוד' רבנן תקנוהו כמ"ש סי' רס"ט וכ"מ בתוס' שכתבו דלר"ת מי שאין לו יין לא יקדש כלל וק' וכי יעקור מ"ע דאורייתא אלא ע"כ דדי בתפלה ועוד דאמרי' בקדושה אף על גב דמקדש בצלותא וכו' ע' בברכות פ"ה וגם הבדלה י"א דאורייתא היא וכמ"ש המ"מ פכ"ט ואפ"ה אמרי' בגמ' דבתחלה קבעוהו בתפלה כו' ע"ש וכ"מ ל' הרמב"ם וכ"מ בתוס' פ' ע"פ בשם הירוש' ע"ש: ודע דהקידוש בי"ט הוא דרבנן כמ"ש המ"מ פכ"ט מ"מ יש לו כל דין קידוש של שבת ואם אין לו אלא כוס א' של שבת קודם:

רבי עקיבא איגר אורח חיים סימן רעא סעיף א

[מג"א בא"ד] ורבנן תקנו על היין. מדברי המג"א שהבאתי בגליון סי' רס"ג במג"א סק"ד מוכח לכאורה דס"ל דקידוש על היין או על הפת דאורייתא:

[מג"א בא"ד] וכ"מ בתוס' שכתבו דלר"ת. לענ"ד מוכח כן ממה דלא מקדשין ביוה"כ שחל בשבת לצאת ידי קידוש דשבת דאורייתא. ע"כ משום דיוצאים בתפלה. ואולם ק' לי מדברי הרא"ש שהוכיח דאין קידוש אלא במקום סעודה דאורייתא ממה דפרכי' למ"ל לקדושי בבי כנישתא. והא מקדשים לצאת ידי דאורייתא והא לענין דאורייתא כבר יצאו בתפלה. ודוחק לומר דדלמא מקדשין בשביל אותם שא"י להתפלל. וגם לכאורה לאו דוקא תפלה אלא דכל שמזכיר שבת ואומר שבתא טבתא ג"כ יוצא. דמ"מ הזכיר שבת. ודו"ק:

The Magen Avraham says that it seems to him that we fufill the mitzvah of Kiddush when we say the Amidah prayer on Friday night. That prayer does contain the necessary words of “praise and sanctity” that the Rambam mentions. Rabbi Akiva Eiger zt”l goes even further. He says  that when we say “Shabbat shalom” we have fulfilled the mitzvah since when we do so we acknowledge the Shabbat. Rabbi Akiva Eiger says that this greeting must meet the minimum requirement. His proof is that when Yom Kippur falls on Shabbat and no Kiddush over wine is said, our only mention of Shabbat is when we include it the Amidah prayer of Yom Kippur. In those prayers  Shabbat is mentioned but it is not mentioned with any words of “praise and sanctity.” It would seem to follow that saying “Shabbat shalom” is not that much different from menrioning Shabbat in the Yom Kippur payers.

  The later Poskim write that they cannot fathom the Magen Avraham since in the Shabbat prayers there is no mention of יציאת מצרים and they certainly do not understand Rabbi Akiva Eiger’’s leniency:

ביאור הלכה סימן רעא

. ...והנה ראיתי בחדושי רע"א שמסתפק דאולי יוצא המ"ע באמירת שבתא טבא בלבד ולפלא דהרי הרמב"ם כתב דבעינן זכירת שבח וקידוש:

    Finally there is the question of what role the blessing over a cup of wine plays in the Kiddush.

This is what the Rambam writes:

הלכה ו

מדברי סופרים לקדש על היין ולהבדיל על היין, ואף על פי שהבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס, ומאחר שיבדיל ויאמר בין קדש לחול מותר לו לעשות מלאכה אף על פי שלא הבדיל על הכוס, ומברך על היין תחלה ואחר כך מקדש, ואינו נוטל את ידיו עד שיקדש.

   Scholars debate what exactly the Rambam means when he says that a ruling is based on .דברי סופרים In our context it would seem to mean that it is a Rabbinic obligation.[1]

   Rashi, on the other hand seems to hold that the מצוה מן התורה involves saying Kiddush over a cup of wine. This is seen from his commentary on massechet Brachot and the commentary attributed to him in masechet Nazir.[2]

   So this is a summary of yesterday’s shiur. I hope that you found it interesting.

   Stuart Fischman

  

 



[1] Since it is not included with the מצות עשה מן התורה in הלכה א.

[2] Later scholars question if the commentary to Nazir is from Rashi himself or one of his students.

 

 
x-arfWebex
mp3Audio
mp4Video
May 1, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush

Hello Everyone,

   In yesterday’s shiur on the halachot of Kiddush we discussed two subjects. First we discussed the time for making Kiddush and the second subject was the rule that Kiddush must be said where we eat- קידוש במקום סעודה.

   At first glance it seems rather obvious that the time for Kiddush is Friday night. The person goes to shul and after he or she returns home from the Friday night service Kiddush is said. This “first glance” idea is probably true for most cases but there are two situations that need some clarification.

   The first situation is “early Shabbat.” In the furthest reaches of the Northern Hemisphere the sun does not set until 10:30 at night ( or even later and in extreme cases it does not set at all for months at a time). The example I chose to discuss was Saint Petersburg, Russia in July. On July 1, the sun sets at 10:32 PM. Waiting until that late hour to say Kiddush and to eat Shabbat dinner would be, to put it kindly, burdensome. The Halacha in such cases permits us to accept Shabbat early. Shabbat may be accepted from פלג המנחה which is one and one-quarter hour prior to sunset. What must be remembered is that the “hours” in Halacha are שעות זמניות. The total amount of time of sunlight is divided by twelve and the result is the duration of one שעה זמנית In Saint Petersburg on July 1 there are 18 hours and 41 minutes of daylight. Therefore, one שעה זמנית on that day in that location is 93 minutes long. One quarter of a שעה זמנית  lasts 23 minutes. So פלג המנחה  is 116 minutes before 10:23 PM or 8:27 PM.[1] 8:27 Pm is still rather late to accept Shabbat because Kiddush still won’t be said until the prayers are said so the family won’t sit down to eat until 9:00  PM. The Beiur Halacha says that when there is a need one may rely upon the opinion of the ב"ח who said that Shabbat can be accepted two hours before sunset. In our example where each שעה זמנית is 93 minutes long 10:23 PM becomes 7:17 PM[2] which is much more practical.[3]

    The next issue  regarding the time for saying Kiddush is related to a custom recorded by the Magen Avraham in the name of מהרי"ל. :

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעא

סעיף א

כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד.

מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעא סעיף א

א (פמ"ג) (מחה"ש) לאכול מיד. היינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו ועסי' רע"ג ס"ג, וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק וכ"כ בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג ...

The role of astrology in Judaism in has been debated since the time of the תנאים . We discussed this in the series of shiurim last year on כישוף. The Magen Avraham , following Maharil who was the one of the most prominent of Medieval Ashkenaz authorities, said that Kiddush must not be said in the early evening because of the position of the planet Mars.

   The Aruch HaShulchan objected strongly to this ruling:

ערוך השולחן אורח חיים סימן רעא

סעיף יא

כתב רבינו הב"י בסעי' א' כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד עכ"ל והיינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו [מג"א סק"א] וממילא דיאכל מיד משום קידוש במקום סעודה ואפילו קודם שתחשך [ט"ז סק"א] ויכול לאכול ע"י קידוש זה [שם] וכבר בארנו בזה בסי' רס"ז ע"ש ופשוט הוא דאם אינו יכול עדיין לאכול שיוכל להמתין איזה שעות בלילה [מנחם עזריה בתשו'] וראיתי מי שכתב שיקדש דווקא קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק [מג"א שם] ולענ"ד הוא תמוה דח"ו לומר שאנחנו תחת המזלות ואדרבא ראיתי בקדמונים שהאומות הקדמונים היו יושבים בשבת בחשך ובוכים מפני שהמזלות של שבת מורים לרעה והקב"ה צוה אותנו להיפך להדליק הרבה אור ולהתענג עצמינו להראות שאנו למעלה מהמזלות ואותנו לקח ד' להוציאנו ממערכת השמים ואיך נאמר כזה וצע"ג והבוטח בד' חסד יסובבנו ....

Rabbi Gerson pointed out that the practice among Chabad is to follow the Maharil and Magen Avraham. This is interesting, because in Shulchan Aruch HaRav the Alter Rebbe rejected that opinion:[4]

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רעא

סעיף ג

יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום עיין סי' תכ"ח) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום:

 

Another point raised by the Magen Avraham is whether Kiddush can be delayed if a person is not hungry. The Magen Avraham quoting the רמ"ע מפאנו said that one may wait with Kiddush until one is ready to eat the Shabbat meal.

The other subject that we discussed was קידוש במקום סעודה. We learned last week that the mitzvah of Kiddush is to say words in praise of the Shabbat. The idea that these words of praise need to be said at the Shabbat meal was debated in the Gemarah. The conclusion of the Gemarah is to accept the ruling of Shmuel that Kiddush must be said at the place where a meal will be eaten.[5] This being the case we can better understand the ruling of רמ"ע מפאנו. If someone is not hungry Kiddush cannot be said because it won’t meet the requirement of קידוש במקום סעודה.

   What remains to be seen is what exactly is a meal for the purposes of  Kiddsuh. The Tosafot say the meal is bread:

תוספות מסכת פסחים דף קא עמוד א

טעימו מידי - נראה דהיינו טעימת לחם....

   This is also the position of the גר"א:

ביאור הלכה סימן רעג סעיף ה

* כתבו הגאונים וכו' - ובספר מעשה רב כתב שהגר"א אף בקידוש היום לא היה מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא או יין:

However, I think we all know that at least for the Shabbat morning Kiddush which is not a דאורייתא obligation the custom is to say Kiddush when the food being eaten is מזונות:

סימן רעג סעיף ה

 כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אפי' אכל דבר מועט, או שתה כוס יין  שחייב עליו ברכה, יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. ודוקא אכל לחם או שתה יין, אבל אכל פירות, לא. הגה: ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית, אם שותין כשיעור (ב"י) אבל נהגו ליתן לתינוק (הגמי"י פרק כ"ט).

משנה ברורה סימן רעג

(כה) או שתה יין - וכ"ש אם אכל מיני תרגימא מה' מינים דיצא דהם חשיבי טפי לסעודת שבת מיין אבל שכר ושאר משקין אפילו אם היו חמר מדינה אין יוצא בם במקום סעודה דלא סעיד הלב כמו יין. ועיין בחדושי הגרע"א ובתו"ש שהוכיחו דלכמה ראשונים אינו יוצא ידי קידוש במקום סעודה ע"י כוס יין וע"כ נראה שאין להקל בזה אלא במקום הדחק:

This is a summary of yesterday’s shiur. Thanks to everyone who participated.

Stuart Fischman

 

 



[1] Please let me know if my math is wrong. I deliberately omitted any calculation of seconds.

[2] I want to point out that there is a significant body of opinion which holds that even when Shabbat was accepted early one should eat a סעודה with bread after darkness falls. See שמירת שבת כהלכתה פרק נב סעיף ה.

[3] Keep in mind that even though Shabbat may be accepted early, it does not end until three medium stars appear in the sky. In our example, Shabbat ends at 1:02 AM according to https://www.chabad.org/calendar/candleLighting_cdo/locationId/462/locationType/1/jewish/Candle-Lighting.htm#locationId=462&locationType=1&tdate=7/7/2018

 

[4] See this teshuvah of Rav Yitzchak Ginsburg:

http://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?ArticleID=3117&CategoryID=68

In it he also addresses the custom of making Kiddush only on white wine.

[5] The Tosafot explain Shmuel’s position:

תוספות מסכת פסחים דף קא עמוד א

אף ידי קידוש לא יצאו - דאין קידוש אלא במקום סעודה משום דכתיב וקראת לשבת עונג כלומר במקום קריאת קידוש שם תהא עונג.

 

 
x-arfWebex
mp4Video
mp3Audio
May 8, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush

Hello Everyone,

   Yesterday[1] we discussed the question of whether the lighting of Shabbat candles is an act which marks the acceptance of Shabbat.

  Last week we used the city of St. Petersburg, Russia as an example of a place where Shabbat would be accepted “early” (that is to say before sunset). On July 1 the sun sets in St. Petersburg at 10:23 PM. If the congregation in St. Petersburg accepts Shabbat ( by saying מזמור שיר ליום השבת ) at 8 PM and a woman light Shabbat candles at 7:30 PM, can she drive to shul? Or do we say that she accepted Shabbat when she lit the candles and can no longer perform any מלאכות?

    Rav Shimon Kayyara [2] in his work הלכות גדולות ruled that lighting Shabbat candles is an act of accepting Shabbat.

ספר הלכות גדולות סימן ט - הלכות חנוכה עמוד קנח

[פסק] והיכא דבעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק דחנוכה והדר מדליק דשבתא, דאי אדליק דשבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עליה.

   The Ramban disagreed strongly with the opinion of the Halachot Gedolot. The Ramban said that while the candles are lit in honor of Shabbat they are not meant to mark the acceptance of Shabbat. From a suggyah on page 35b of masechet Shabbat the Ramban felt that we can derive that after the Shabbat candles are lit a person may still put fish on a grill or dough into an oven to bake.

    Rabbeinu Nissim (known as the Ran) supported the position of the Halachot Gedolot. The Ran said that the mitzvah of lighting Shabbat candles includes the acceptance of Shabbat. The acceptance of Shabbat is part of the mitzvah as enacted by the Sages. :

אלא ודאי היינו טעמא משום דרבנן הכי תקון שתהא הדלקה מלאכה אחרונה ושלא יעשה אחריה מלאכה כלל והיינו טעמא לפי שהדלקה מלאכת מצוה היא לצורך שבת וכדאמרינן לקמן [דף כה ב] הדלקת נר בשבת חובה ונמצא שהיא כתחלת שביתה וכקבלתה

   The Halacha is that lighting candles is an act of accepting Shabbat, however the person lighting the candles may stipulate that he ( or she) does not wish to accept Shabbat with the lighting of the candles:

שולחן ערוך אורח חיים סימן רסג סעיף י

לבה"ג, כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה. וי"א שאם מתנה קודם שהדליקה שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו, מועיל. וי"א שאינו מועיל לה. ויש חולקים על בעל ה"ג ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפלת ערבית, שכיון שאמר החזן: ברכו, הכל פורשין ממלאכתם. ולדידן, כיון שהתחילו מזמור שיר ליום השבת הוי כברכו לדידהו. הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה, אם לא שהתנה תחלה, ואפילו תנאי בלב סגי (מרדכי); אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו.....

   If lighting Shabbat candles is an act of accepting Shabbat, then the blessing said when lighting the candles creates a sort of paradox. If the blessing is itself an act of accepting Shabbat then how can aperson light the candles after saying the blessing? If one would say,”If that is so then light the candles and then say the blessing” that is not a solution. The reason for this is that blessings are to be said prior to performing the mitzvah.[3] The Rema writes about a “compromise” to circumvent this problem:

 

 

שולחן ערוך אורח חיים סימן רסג סעיף ה

 כשידליק, יברך: בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של שבת, אחד האיש ואחד האשה. גם ביום טוב צריך לברך: להדליק נר של יום טוב. ובי"ה בלא שבת, יש מי שאומר שלא יברך, וע"ל סימן תר"י. הגה: יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה, ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ), וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנה עד לאחר הברכה, ומשימין היד לפני הנר אחר הדלקה ומברכין, ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה, וכן המנהג (מהרי"ל).

  The question of when exactly to say the blessing over the candles would apparently only arise on Shabbat since one may not light a candle on Shabbat. Yom Tov is different from Shabbat in that respect. On Yom Tov it is permitted to light a candle (from a pre-existing flame) so it would seem that on Yom Tov we should first say the blessing and only afterwards light the candles.

   This was indeed the practice of the mother of the Prisha ( a commentary to the Tur). The Magen Avraham disagreed with the mother of the Prisha. The Magen Avraham disagreed with the mother of  the Perisha. His objection was based on the law in two other cases. Women say the blessing after having immersed themselves in the mikveh-not before. The reason for this is that people with impurity may not say blessings prior to immersion (this was תקנת עזרא). When the Sages make an enactment it is meant to be applied universally- "לא פלוג". If the blessing of תקנת עזרא is to be said after immersion then all people who immerse in the mikveh must say the blessing after immersion. Similarly we say the blessing when washing our hands after we wash them. We don’t say the blessing before we wash them because when our hands are dirty it is not correct to say a blessing.

   Based on these precedents the Magen Avraham says that even on Yom Tov the blessing may not be said before lighting the candles. It may be reasonable to say the blessing before lighting the candles but the Magen Avraham says that the idea of לא פלוג must be applied here.

    The Dagul Me’R’vavah says that the mother of the Perisha was correct in her ruling. The Dagul Me’R’vavah says that לא פלוג is relevant when a single blessing is under discussion. It would be inconsistent to say a particular blessing either prior to or after performing mitzvah. But the question here is lighting candles for Shabbat or Yom Tov and they each  have their own blessing. No confusion will arise between saying the blessing after lighting the Shabbat candles and  prior to lighting the Yom Tov Candles.

   This is a summary of yesterday’s shiur. Thanks to everyone who participated.

Stuart Fischman



[1] As our friend Tehila Leah requested.

[2] ביוגרפיה - הלכות גדולות

Halachot Gedolot was one of the earliest compendia of halachic decisions composed during the geonic period; indeed, it might be the most important halachic work of this period. This work was written by R. Shimon Kayyara in Babylonia. (Halachot Gedolot has sometimes been ascribed, apparently incorrectly, to R. Yehudai Gaon.) R. Shimon Kayyara lived in Basra in what is now Iraq, and wrote Halachot Gedolot some time during the ninth century. This work is arranged topically and is based on the Halachot Pesukot of R. Yehudai Ga'on and on Sheiltot De - Rav Achai. Halachot Gedolot was first published in Venice in 1548. A corrected edition was issued by R. Avraham Shimon Traub in Warsaw, 1875. Another edition, based on a different manuscript, was published in Berlin in 1888 - 1892 by R. Ezriel Hildesheimer. A third edition, edited by the grandson of this Hildesheimer (also named R. Ezriel Hildesheimer) and based on various manuscripts and Geniza fragments, was published in three volumes in Jerusalem, 1972 - 77. A new edition, based on the Venice edition, with corrections based on comparisons to other manuscripts and printed editions, was published by Machon Yerushalayim (Jerusalem, 1992) , and the text of this edition has been included in the Responsa Project CD.

[3] This is the rule of ".עובר לעשייתן"  There are two exceptions to this rule: immersion in a mikveh and washing one’s hands.

 

 
x-arfWebex
mp3Audio
mp4Video
May 15, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush

Hello Everyone,

    Yesterday we studied the halachot of Kiddush, specifically on what sort of beverages may we say Kiddush.

   The first choice for saying Kiddush is wine. This is clear from the Gemarah in Pesachim which we saw. The questions about the other beverages revolve around the subject which the Gemarah refers to as "חמר מדינה"-  the “wine of the country.” The suggyah in Pesachim deals with the possibility of saying Kiddush and Havdalah on חמר מדינה and it does not reach an obvious conclusion. That is why there is a מחלוקת among the Rishonim as to the final ruling and this disagreement is reflected in the Shulchan Aruch.

   רמב"ם הלכות שבת פרק כט

הלכה יז

....מדינה שרוב יינה שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הואיל והוא חמר המדינה.

הגהות מיימוניות הלכות שבת פרק כט הלכה יז

[ג] מהו לקדושי אשיכרא ופירש רשב"ם במקום שאין יין וכו' ע"ש דאסיק ורבי לא רצה להתיר אפילו שכר תאנים ואסובי ואת אמרת שיכרא בעלמא והיינו ת"ק דברייתא דאמר אין מקדשין וס"ה הביא גם הוא ראיה זו וכן בה"ג לא הכשיר שכר אלא להבדלה וכ"כ ר"י אלפס וז"ל ואשיכרא א"נ שאר משקין כגון דבש ויין תותים לבר מחמרא לא מקדשינן אפילו הוא חמר מדינה אבל מקדשין אריפתא עכ"ל בפ"ג שאכלו וכן פסקו כל הגאונים רב עמרם ומר רב צמח ומר רב צדוק ורב ניסים וכל הקדמונים וכן ראבי"ה וכן פסק מהר"ם ודלא כראב"ן שפסק אשיכרא היכא דהוה חמר מדינה ע"כ:

[ד] כאמימר ורב אשי דהוא בתרא ודלא כרב דאמר כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו וכן כתב בס"ה וכן בה"ג ויתר הגאונים כולם וכתב ראבי"ה פירוש חמר מדינה כגון הגמוניא אחת אבל נמצא יין באותה הגמוניא אלא שהוא ביוקר אין לקדש אריפתא ולא להבדיל אשיכרא פירש רשב"ם וז"ל אבל מים לא מיקרי חמר מדינה דאין מברכין על המים אפילו היכא דליכא יין ולא שכר עכ"ל. ועיין לעיל בהג"ה בהלכתא ט' ע"כ:

מגיד משנה הלכות שבת פרק כט הלכה יז

מדינה שרוב יינה שכר וכו'. בערבי פסחים (דף ק"ז) מסקנא שאין מקדשין על השכר ושם נזכר שאמימר הבדיל על השכר מפני שהיה חמר מדינה. ויש מן הגאונים שאמרו שה"ה לקידוש. ויש מהם שחלקו ואמרו דכיון שמקדשין על הפת היא קודמת לשכר אף על פי שהוא חמר מדינה אבל לענין הבדלה הואיל ואין מבדילין על הפת מבדילין על השכר אם חמר מדינה הוא וכן העלה ה"ר ר' יצחק אבן גיאת ז"ל וכדברי רבינו ועיקר:

ראש מסכת פסחים פרק י סימן יז

[דף קז ע"א] אמרו ליה מר קשישא ומר ינוקא בני דרב חסדא לרב אשי זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא ה"ל חמרא ואייתינן ליה שיכרא ובת טוות למחר טרחינן ואייתינן ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי.... [לשנה אחרת תו] אמימר איקלע לאתרין לא הוה הלן חמרא ואייתינן ליה שיכרא אמר חמר מדינה הוא אבדיל וטעים מידי פירש רשב"ם האי חמר מדינה הוא אין יין בעיר הזאת כי אם שכר

הלכך מבדילין בו וכן הלכה ואין מבדילין על המים היכא דליכא לא יין ולא שכר וי"מ כשאין יין גדל בתוך מהלך יום סביב העיר:

בעי מיניה רב חסדא מרב הונא מהו לקדושי אשיכרא פי' רשב"ם היכא דהוה חמר מדינה ומסיק דאין מקדשין ואין מבדילין עליו ואין להביא ראיה מכאן דאין מקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה דאפשר למימר כי היכי דלא קי"ל כוותיה במאי דאמר אין מבדילין עליו הכי נמי בקידוש לא קי"ל כוותיה אלא כמו שמבדילין עליו כך מקדשין עליו וכ"ש אי מפרשינן מהו לקידושי אשיכרא היכא דלא הוי חמר מדינה והשתא ניחא טפי דלא פליג רב הונא אאמימר וא"כ אפשר נמי דלרב הונא מקדשין עליו היכא דהוי חמר מדינה

 והא דאמר בירושלמי דאין מקדשין בלא יין. מיירי היכא דלא הוי חמר מדינה ואפילו הכי מבדיל עליו כדאמרינן הכא סבור מינה קדושי לא מקדשי אבדולי מבדלי ואי מקדשין על השכר ניחא שיעשה יקנה"ז על השכר אבל אם אין מקדשין על השכר היאך יעשה חצי יקנה"ז על הפת וחצי על השכר ומיהו בסדר רב עמרם כתוב גבי יקנה"ז אף על פי דאין מבדילין בעלמא על הפת ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת מבדילין עליו כיון דקידושא עיקר ומקדשין על הפת נעשית ההבדלה טפלה ומבדיל על הפת עם הקידוש

 ונראה שדעת ר"י נוטה שמקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה וכ"כ רבינו אב"ן דמקדשין על השכר אם הוא חמר מדינה

ויראה לי אף על פי שיכול לקדש על השכר אם הוא חמר מדינה טוב הוא יותר לקדש על הפת כיון שהסעודה באה לכבוד שבת אבל בבקר יראה שיברך על השכר קודם ברכת המוציא. דאל"כ בטלה קידוש של היום דרבינן ליה מקרא כמו קידוש הלילה ולמה נבטלנו כיון דאפשר לקיימו על השכר ויקנה"ז יעשה על השכר וזה טוב יותר ממה שיעשה הבדלה שלא כהלכתא מכח טפלה.

ורב עמרם שכתב שיעשה יקנה"ז על הפת דילמא ס"ל דאין מקדשין על השכר כלל ורוב הגאונים הסכימו שמקדשין על השכר היכא דהוי חמר מדינה.

   The Rambam permits using חמר מדינה only for Havdalah. The Rosh says that חמר מדינה may be used for Kiddush on Shabbat morning but not Friday night when it wis better to say the Kiddush over bread than on חמר מדינה.

שולחן ערוך אורח חיים סימן רעב

 סעיף ט

במקום שאין יין מצוי, י"א שמקדשים על שכר ושאר משקין, חוץ מן המים. וי"א שאין מקדשין. ולהרא"ש, בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא, שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי, ודברי טעם הם. הגה: וכן המנהג פשוט כדברי הרא"ש. ואם יין בעיר, לא יקדש על הפת. ומי שאינו שותה יין משום נדר, יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו; ואם אין אחרים עמו יקדש על הפת ולא על היין, או ישמע קידוש מאחרים. (הגהות מיימוני פרק כ"ט דמחזר אחר יין ותשובת מיימוני סוף הפלאה סי' ד' דיקדש על הפת לכן צ"ל החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים).

The Shulchan Aruch records the opinions of both the Rambam and the Rosh and the Rema says that the custom is like the Rosh.

   The Rosh himself explains why חמר מדינה  can be used Shabbat morning but not Shabbat evening. The reason is as follows. On Friday night the Kiddush is the blessing that we say ".מקדש השבת" This blessing suffices to demonstrate that the meal is in honor of Shabbat. Therefore we can go from the blessing of Shabbat directly to the meal without a special blessing over a beverage. However on Shabbat morning we do not say a blessing of מקדש השבת. If we were to sit down to the Shabbat meal directly there would be nothing to demonstrate that the meal is special. Therefore we need to say a blessing over a cup of חמר מדינה at the very least to show that this meal is special.

   In many circles the custom is to use whiskey for Kiddush on Shabbat morning despite the fact that wine is available. This custom puzzled many Poskim since it would seem from the Gemarah and Rosh that חמר מדינה is only permitted when there is no wine. Nevertheless the Mishnah Brurah says that if one prefers whiskey to wine then whiskey may be used:

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רעב סעיף ט

 (ל) על שכר - ואם חביב לו יין שרוף יכול לקדש עליו ביום לכתחלה במדינתנו שהוא חמר מדינה[1] אך שיזהר ליקח כוס מחזיק רביעית ולשתות ממנו מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית ובדיעבד או בשעת הדחק שאין יכול לשתות כמלא לוגמיו ואין לו יין ושאר משקין אפילו שתיית כל המסובין מצטרפין למלא לוגמיו וכדלעיל סימן רע"א סי"ד. ולענין מי דבש ושאר משקים עיין במה שכתבנו לקמן בסימן רצ"ו במ"ב:

   The Mishnah Brurah adds a significant caveat. Kiddush requires a minimum quantity- a שיעור. The Kiddush cup must hold a רביעית  ( about 3 ½ oz.) and the person saying the Kiddush  must drink most of the cup.[2] This requirement is not difficult to meet when saying  Kiddush on grape juice or even wine. It is more difficult when one is saying Kiddush on whiskey. I have seen Kiddushes where people say Kiddush over a shot glass of whiskey. How are they fulfilling the mitzvah? Apparently they are following the opinion of the ט"ז:

שולחן ערוך אורח חיים סימן רי

סעיף א

 האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים, והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים, מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין, ולאחריו  אינו מברך כלל...

ט"ז על שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רי סעיף א

(א) (פמ"ג) והשותה פחות מרביעית. נ"ל דיין שרף שבמדינתנו אינו בכלל זה דבזה א"א לשתות רביעית הלוג שהוא ביצה ומחצה וא"כ אזלי' בתר שיעור השתיה לרוב בני אדם בזה...

The ט"ז is one of the great authorities in the realm of the Halacha, but his opinion was not accepted by the Mishnah Brurah. Be that as it may many people make Kiddush on shot glasses of whiskey.

    The question of what is חמר מדינה is debated by the Poskim. Rav Ovadiah Yosef zt”l insisted that חמר מדינה must be an alcoholic beverage:

שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן לח

שאלה: מי שהיין מזיקו, האם רשאי לעשות הבדלה על הכוס במוצאי שבת על קפה או תה, הואיל ומכבדים בהם אורחים הבאים לבקר, וכאילו חמר מדינה הם, או לא?

בסיכום: העיקר להלכה ולמעשה שמי שאי אפשר לו לשתות יין, או שאין לו יין ולא שכר, אינו רשאי להבדיל על חלב או על תה או על קפה, או על מיץ הדרים, או טמפו וכיוצא בזה, שכל אלה אינם נחשבים כחמר מדינה, אלא יסמוך על ההבדלה שמבדיל בתפלה, או שישמע הבדלה משליח צבור או מאיש אחר. והמבדיל על תה או קפה וכיוצא בהם, הרי הוא מכניס עצמו בחשש איסור ברכה לבטלה, ואסור לענות אחריו אמן. ושומע לנו ישכון בטח.

   As far as Rav Ovadiah Yosef zt”l was concerned if a person cannot drink alcoholic beverages he should just not say Havdalah and he (or she) should rely on the Havdalh said in Shmoneh Esrei .(אתה חוננתנו)

    Other Poskim disagreed.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן עה

במיני משקה של סאדע וכדומה אם יש להבדיל עליהן כדין חמר מדינה מע"כ ידידי מוהר"ר נתן גדליה נאדעל שליט"א.

בדבר המשקאות של מיני סאדע /סודה/ אם יש להם דין חמר מדינה לקדש בשחר ולהבדיל עליהן, הנכון לע"ד דהן כמים בעלמא דאף ששותין אותם גם בסעודות החשובות ומכבדין בהם אבל הוא רק כשתיית מים לצמאון ולהתקרר בימים החמים ובשעה החם להם, והכבוד בהם הוא ג"כ רק כשצריכין לזה וגם במים צוננין מכבדין כשצריכין להם. וחשיבות משקה הוא שאין השתיה מחמת שצריכים להם לצמאם אלא שותים אותם אף בלא צורך לגופם אלא בשביל כבוד הסעודה וכבוד האורחים, דאין שום אדם שותה יין ויי"ש ושכר לצמאו דע"ז שותין מים שיותר עדיפי אלא רק לכבוד בעלמא שותין אותן ואלו המינים נקראים בשם משקה וחמר מדינה.

ואף המתירין לקדש ולהבדיל על טיי /תה/ מתוק עיין בעה"ש סימן ערב סעי' י"ד נראה שבטיי דרך העולם שמכבדין ושותים זה אף שאין צריכים כלל לשתות אלא מפני הכבוד ולכן מחשיבים זה למשקה אף שלכאורה הם מים ממש. והמתירין גם על חלב אולי הוא מחמת שחלב שותין שלא לצורך צמאון וכשמכבדין לאורח בכוס חלב לא יוכל לומר שאינו רוצה לשתות משום דאינו צמא, דחלב שותין גם שלא לצמאון ויתחשב שאינו רוצה להתכבד ולכבד, לכן מחשיבין זה למשקה שמכבדין בו כחמר מדינה, אבל המיני סאדע אין שותים אותם אלא לצמאון וכשיכבדו אותו במשקה סאדע והוא אינו צמא ולא ישתה לא יתחשב לאינו רוצה להתכבד ולכבד לכן אף לדידהו אין להחשיב זה למשקה דחמר מדינה ואין לקדש ולהבדיל עליהן.

ובעצם גם בטיי ובחלב רק בדוחק גדול יש לסמוך עלייהו להבדיל ולקדש עליהם וגם בעה"ש שם כתב שרק מפני הדחק יש מקילין על טיי וחלב. ובמ"ב /סי' ערב/ ס"ק כ"ד כתב שאין לקדש ולהבדיל על חלב בשם הברכ"י, ואודות טיי לא הזכיר משמע שגם על טיי אין לקדש ולהבדיל, וכן ודאי מן הראוי לעשות, ובפרט שבמדינתנו מצוי יין אבל מ"מ אם נזדמן שאין לו יין ולא שום משקה אחר אלא טיי וחלב יכול לסמוך על המקילין בהבדלה והקידוש יהיה על הפת. ולענין טיי וחלב מה עדיף לפ"מ שבארתי בטעם המתירין נמצא שטיי עדיף, אך אולי מצד החשיבות חלב עדיף, ולכן אין בידי להכריע מה עדיף לו בשעת הדחק. אבל במיני סאדע גם בשעה"ד לא יקדש ולא יבדיל עלייהו. ידידו, משה פיינשטיין.

   According to Rav Moshe Feinstein zt”l  חמר מדינה is any beverage that is served to guests as part of social etiquette and not merely to alleviate thirst. Such beverages are not essentially different from water. Therefore soft drinks are not חמר מדינה but tea and even milk can be used for Havdalah.

   Thanks to everyone who participated.

Happy Shavuot to everyone.

Stuart Fischmann

 

 

 

 

 



[1] Rabbi Gerson pointed out that this is an example of the Halacha adapting to a specific social circumstance. He may have a point here. The Aruch Hashulchan emphasizes that in Northern Europe whiskey became the beverage of choice for Kiddush because of the fact that grapes do not grow there and wine was expensive and difficult to obtain.

סעיף יג

אך מה שכתבו דכשיש יין בעיר לא יקדש על הפת דוודאי יין מצוה מן המובחר גם בלילה גם ביום מיהו גם גדולי הדור נהגו בשחרית לברך אשכר [עב"ח ומג"א שהמהרש"ל והר"ר שכנא עשו כן והיה להם יין ע"ש] וטרחו המפרשים ליתן טעם בזה יש מי שכתב שרצו לפטור המשקין שבתוך הסעודה [ב"ח] ויש מי שכתב מפני שהיין ביוקר [ט"ז סק"ו] ויש מי שכתב משום דבמדינתינו הוי שכר חמר מדינה [מג"א סק"ט] או אולי היה השכר חביב עליהם דמטעם זה גם היום הרבה בזמנינו שמקדשין בשחרית על יי"ש משום דלרוב העולם חביב היי"ש קודם האכילה ואצלינו הוא חמר מדינה ויש שכתבו שלא לקדש על יי"ש אא"כ במדינות שרוב שתיית ההמון הוא יי"ש בכל יום [שם סק"ו] ושיהיה ביכולתו לשתות מלא לוגמיו בבת אחת [א"ר] ואצלינו כן הוא שאין שותין חזק כל כך והוא חמר מדינה:

סעיף יד

אמנם כל הטעמים אין מתקבלים על הלב דסוף סוף וודאי יין טוב מן שארי משקים ולמה לא עשו קידוש על היין גם ביום כיון שהיה להם יין בביתם או בעיר ולענ"ד נראה ברור טעם אחר דהנה הטור כתב דמתי מיקרו שארי משקין חמר מדינה כשאין יין גדל סביבות העיר מהלך יום ע"ש והמרדכי כתב כשלקו הכרמים ע"ש והנה כל קדמונינו וכן הגאונים הקדמונים היו בבבל ובספרד ובצרפת ואשכנז ששם יש יינות הרבה דבכל מדינות אלו גדילים ענבים עד למרבה אבל במדינות הצפוניות כשלנו ידוע שאין אצלינו יין כלל והמובאים ממדינות אחרות אין באפשרי להשיגם מפני היוקר הגדול וגם הרבה יראי אלקים שאינם רוצים לשתותן מפני ההכשר כידוע ואין אצלינו רק יין מצמוקים והיין הזה בדוחק לברך עליו בפה"ג כמו שטרחנו בזה לעיל סי' ר"ב וסי' ר"ד ולעיל סעי' ז' ולכן הגדולים שהיו במדינתינו הרחיקו את עצמם מיין זה ודי להם בקידוש של לילה ובאמת כמשא כבד תכבד עלינו היין של צמוקים שלנו אך באין ברירה בהכרח לקדש עליו ויש מי שכתב שיש ליזהר שיהיו הצמוקים אחד מששה במים עכ"פ [תב"ש] ויותר מזה ראינו לגדולים שעשו הבדלה על חלב או על טה מתוק אף על גב דוודאי לא שייך לקרותן חמר מדינה אך מפני הלחץ זו הדחק כגון שאין לו יין ולא שכר או שנזהר מחדש והנה הקידושים עושים בלילה על הפת ובשחרית על היי"ש אבל הבדלה שקשה לשתות אז יי"ש בהכרח לעשות על איזה משקה וחלב הוי משקה וטה מתוק ג"כ שותים הרבה דבאמת כשנדקדק אין אצלינו חמר מדינה כלל זולת יי"ש דרוב בע"ב במדינתינו אין שותים בחול לא יין ולא שכר לכל סעודה ומה שייך לקרותם חמר מדינה ולכן בדחק גדול כזה די במה שרק שם משקה על זה אמנם זהו וודאי דעל יין יותר טוב מכל המשקין בין לקידוש בין להבדלה ובין על כוס של ברכה:

 

[2] Note: these minimum requirements only apply to the person saying Kiddush. Family members and guests who are listening to the Kiddush need not drink these minimum requirements.

 

 
x-arfWebex
mp4Video
mp3Audio
May 22, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush
 
no handouts posted yet
x-arfWebex
mp4Video
mp3Audio
May 29, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush
 
x-arfWebex
mp4Video
mp3Audio
June 5, 2018 1:00PM - 2:00PM
Hilchot Kiddush
 
no handouts posted yet
x-arfWebex
mp3Audio
mp4Video
contact us TECH SUPPORT: U.S. 1-646-977-7978 · Israel 073-796-2230 · office@webyeshiva.org

Site design, graphics and maintenance by Marc Gottlieb Creative Solutions