• September 21, 2020
  • 3 5781, Tishrei
  • פרשת ויגש

Lesson 9

Hello Everyone,

In yesterday’s shiur we discussed the story of Mordechai in light of the laws of Kiddush Hashem which we have been studying. Mordechai, we are told, refused to bow down to Haman and therefore Haman resolved to kill not only Mordechai but the entire Jewish people.

אסתר פרק ג

(א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ:

(ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:

(ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:

(ד) וַיְהִי באמרם כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי:

(ה) וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה:

(ו) וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי:

The Midrash asks why did Mordechai refuse to bow down to Haman. There is no prohibition against bowing down to people. The Midrash explains that Haman has an idol pinned to his garments and by bowing down to Haman, Mordechai would be bowing to the idol.

אסתר רבה (וילנא) פרשה ו

יהודי למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם, הה”ד לא יכרע ולא ישתחוה וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים, וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה ומרדכי אומר לו יש אדון המתגאה על כל גאים היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים ולפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא יהודי לומר יהודי יחידי…

The Gemara in masechet Sanhedrin presents a slightly different explanation for Mordechai’s refusal to bow before Haman. The suggyah there says that Haman made himself into a god.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סא עמוד ב

איתמר העובד עבודה זרה מאהבה ומיראה אביי אמר חייב רבא אמר פטור

אביי אמר חייב דהא פלחה

רבא אמר פטור אי קבליה עליה באלוה אין אי לא לא (סימן עב”ד ישתחו”ה למשי”ח )

ואמר אביי מנא אמינא לה דתנן העובד עבודה זרה אחד העובד כו’ מאי לאו אחד העובד מאהבה ומיראה

ורבא אמר לך לא כדמתרץ רבי ירמיה אמר אביי מנא אמינא לה דתניא לא תשתחוה להם להם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה לאדם כמותך יכול אפילו נעבד כהמן תלמוד לומר ולא תעבדם  והא המן מיראה הוה נעבד ורבא כהמן ולא כהמן כהמן דאיהו גופיה עבודה זרה ולא כהמן דאילו המן מיראה והכא לאו מיראה

The discussion about Haman is part of a debate between Abayei and Rava. According to Abayei, if a person worships an idol out of fear or because of love he is nonetheless liable and can be put to death. According to Rava the person is not put to death in such a case. Both Abayei and Rava cite ברייתאות to support their positions. Each ברייתא cites the episode with Haman,

There is a rule in Halacha that we hold like Rava when he is opposed by Abayei (except in six cases). Since this is the case the Tosafot ask why didn’t Mordechai bow to Haman? The order to bow to Haman was a royal decree, and the refusal to bow was punishable by death. Was that not a case of bowing “out of fear” and not forbidden according to Rava? The Tosafot give two answers to this question. The first answer is that Rava accepts the Midrash that Haman had idols pinned to his garment. The second answer is that even if the situation was not one which had an איסור מיתה there was still a mitzvah of Kiddush Hashem to fulfil by not bowing to Haman.

In medieval Europe the Jews often had to deal with nobles and clergy who had crosses on their garments. The question was whether Jews could bow to them or remove their hats out of respect.  The תרומת הדשן addressed this question. He wrote that one should avoid bowing to these personages. But he did cite the ruling of Rav Yitzchak of Oppenheim who said that it is permitted to bow . Rav Yitzchak said that it was known that when the Jews bow to these people they are bowing to the person and not to the crosses.However, Rav Yitzchak advised people to stand up when they enter the room so that when the noblemen enters the Jews are already standing, and they are not standing for the cross.

The Terumat Hadeshen wrote that he did not find Rav Yitzchak’s leniency persuasive. The Gemarah says that if a person drops his wallet in front of an idol one may not bend down to pick up the wallet since it look as if the person is bowing to the idol. Bowing to the person who wears a cross is no different from bending down to pick up one’s wallet.

The Terumat Hadeshen added that there is another possible leniency. The Raavyah ruled that the crosses on people’s garments are not actually worshipped, they are more like symbols than idols. The Terumat Hadeshen accepted this ruling but he was not certain that this ruling would permit bowing down before these images.

The Rema in Shulchan Aruch accepted the ruling of the Terumat Hadeshen

הגה: י”א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין, כגון בדין זה, אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה, מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור. (ר”ן פ”ק דעב”ז). שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם, או שנושאים צורת חמה לפניהם כדרך הגמונים, אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם, רק בדרך שאינו נראה, כמו שנתפזרו מעותיו; או שיקום לפניהם קודם בואם. וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם (ת”ה סימן קצ”ו /קצ”ז/) ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדים עבודת כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לעבודת כוכבים, רק להשר (שם בשם ר”י מאפנו”ם ומהרי”ו). וטוב להחמיר כסברא הראשונה.

Happy Purim to all.

Stuart Fischman